ניו קופל בע"מ ואח' נ' שמואל ואח'

פסק דין

התביעה יסודה בנזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה נשוא התביעה. מדובר בתאונת שרשרת בה היו מעורבים שלושה כלי רכב. רכב התובעת היה הרכב הראשון, אחריו רכב הנתבע 1 (להלן: "רכב שמואל") ואחריו רכב הנתבעים 3 – 4 (להלן: "רכב הראל"). הנתבעים 3 – 4 צורפו תחילה כצדדים שלישיים, אך בתום הדיון הסכימו הצדדים שהצדדים השלישיים יתווספו כנתבעים 3 – 4 ללא צורך בתיקון בפועל של כתבי הטענות.

אין מחלוקת שרכב התובעת ניזוק בחלקו האחורי כתוצאה מפגיעת רכב שמואל בו. המחלוקת היא אם רכב שמואל נפגע מאחור על ידי רכב הראל, נהדף קדימה וכתוצאה מכך פגע ברכב התובעת, כפי שכך טוען הנתבע 1, או אם רכב שמואל פגע תחילה ברכב התובעת ורק לאחר מכן נפגע מאחור על ידי רכב הראל ללא הדיפה קדימה, כפי שכך טוענים הנתבעים 3 – 4.

העידו בפני שלושת הנהגים המעורבים, והוגשו מסמכים ותמונות.

נהגת התובעת העידה שרכב לפניה עצר, היא בלמה רכבה, ואזי נפגעה מאחור. העדה העידה שהיא לא שמעה כל מכה והיא הרגישה מכה אחת בלבד. לדברי הנהגת היא ראתה במראה שהרכב מאחוריה אינו עוצר אלא מתקרב ונכנס ברכבה (עמ' 7 שורות 16 – 21; וראה גם בהודעתה הנהגת לחברה התובעת, ת/3; והודעתה במשטרה, ת/1).

הנתבע 1 העיד שהוא עצר רכבו עצירה מוחלטת לפני רכב התובעת ללא כל פגיעה ברכב, ואזי הרגיש מכה חזקה מאחור ונדחף קדימה לרכב התובעת. זו גם גרסתו בהודעתו הכתובה (נ/1).

נהגת הנתבעים 3 – 4 העידה שרכב לפניה עצר, היא שמעה חריקת בלמים ורעש של תאונה מתרחשת, ורק לאחר מכן פגע רכבה ברכב שלפניה. הנהגת הודיעה על התאונה לחברת הביטוח, אך היא תיקנה את רכבה במוסך של אביה ללא הפעלת הפוליסה, והיא אינה יודעת מה עלות תיקון הנזק שנגרם. לדבריה הרכב נפגע בכנף הימנית ובמראה הימנית.

בחנתי את העדויות ואת המסמכים שהוגשו. הגעתי למסקנה שהנתבעים כולם אחראים לתאונה, שרכב התובעת נפגע מאחור פעמיים, תחילה עקב פגיעת רכב הנתבע 1 בו ולאחר מכן עקב פגיעת רכב הנתבעים 3 – 4 ברכב לפניהם והדיפתו אל רכב התובעת. ואפרט.

כאמור, נהגת התובעת העידה מפורשות שהיא הביטה במראה המרכזית של הרכב, וראתה שהרכב מאחוריה מתקרב לרכבה, אינו עוצר, ופוגע בה מאחור. מדובר בעדות בהירה וחד משמעית מפי עדה שאין לה עניין בתוצאות הדיון. עדות זו שוללת את טענת הנתבע 1 כי עצר תחילה ורק לאחר מכן נהדף קדימה. לפיכך המסקנה היא שרכב שמואל לא הספיק לבלום ופגע ברכב התובעת מאחור.

אשר לפגיעת רכב הראל. עיון בעדותה של נהגת הראל מעלה שהיא אינה יודעת אם הדפה את הרכב בו פגעה קדימה אם לאו. כל שידוע לה הוא שרכב זה פגע ברכב התובעת טרם נפגע על ידה. עוד עולה מעדותה שהפגיעה שהיא פגעה ברכב שמואל לא היתה קלה. לדברי העדה בעקבות המכה נגרמו לה כאבי גב (עמ' 11 שורה 14), ומכה הגורמת לכאבי גב, אינה מכה קלה. סביר שמכה שכזו תגרום לא רק לפגיעה מאחור אלא גם לנזק נוסף מלפנים. זאת ועוד. הנתבעים 3 – 4 לא הציגו את הודעת הנהגת להראל וגם לא כל תמונה, חוות דעת או מסמך אחר ממנו ניתן יהא ללמוד על היקף הנזק שנגרם לרכבם. לא הובאה גם עדות כלשהיא כגון עדות מי מאנשי המוסך שתיקנו את הרכב כדי להראות אלו נזקים נגרמו לרכב הראל. לא יכול להיות ספק כי נזקים אלו יכולים ללמד על עוצמת הפגיעה שפגע רכב הראל ברכב שמואל, ובנסיבות אלו העדרן של ראיות אלו פועל לחובת הנתבעים 3 – 4.

לא נעלמה ממני חוות הדעת בענין הנזקים שנגרמו לרכב שמואל וחלוקת מוקדי הנזק, קדמי ואחורי. אלא שאינני סבורה שיש בה בחוות הדעת, כשלעצמה, כדי להכריע בבחינת השאלה הנדונה וזאת גם בהתחשב במבנה הרכב כמתואר בעדות הנתבע 1. לא נעלמה ממני גם עדותה של נהגת התובעת לפיה היא חשה מכה אחת בלבד. אכן מסקנתי אינה מתיישבת עם עדות זאת. אלא שאני סבורה שעדות נהגת התובעת לפיה היא ראתה את רכב שמואל מתקרב ופוגע ברכבה ללא עצירה מוקדמת, ועדות נהגת הנתבעים 3 – 4 בדבר הכאבים שנגרמו לה בתאונה, הן משמעותיות יותר. נראה לי כי המסקנה הסבירה יותר היא שנהגת התובעת שוגה בעניין מספר המכות שספג רכבה, ובשל עוצמת המכה הראשונה היא לא שמה לב למכה הנוספת. מטעם זה גם מרבית האחריות לנזקי רכב התובעת רובצת על נהג רכב שמואל. חלוקת האחריות בין הנתבעים תהא: 70% לנתבע 1 ו - 30% לנתבעים 3 – 4 בגין החמרת הנזק.

לאור האמור ישלמו הנתבעים לתובעת סך של 31,407 ₪ צמוד מיום 22.03.07 בתוספת אגרה כפי ששולמה, שכר העדה כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור של 11.6% מהסכום הפסוק. הסכום הנ"ל ישולם על ידי הנתבעים בחלוקה שנקבעה.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, י"ב אדר א תשע"א, 16 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: